הדברת פשפש המיטה – הדברה משולבת

פשפש המיטה זהו טפיל חיצוני של בעלי חיים כמו תרנגולות, עכברים, חולדות ויונקים אחרים ובניהם בני אדם, הפשפשים ניזונים מדם בכל הדרגות.

הדברת פשפש המיטה היא פעולה חשובה על מנת למנוע מטפיל להמשיך להפריע בשגרת חיינו.

כל פעולות הדברה של פשפש המיטה חייבות להתבצע על ה-ipm הכוללת:

  1. ניטור.
  2. שאיבה חזקה בשואב אבק.
  3. סתימת סדקים.
  4. ביצוע הדברה בעזרת קיטור יבש (ללא רעלים).
  5. השלמת הפעולה בחומרי הדברה.
  1. ניטור:

    • יש לבדוק האם יש כתמים של דם על המזרון ומתחתיו הספות ובפינות של המיטה כולל ארגז המצעים.
    • יש לבדוק מסגרות של תמונות וילונות צעצועים שטיחים ושקעי חשמל.
    • במידה ויש ראש מיטה הדבוק למיטה יש לפרק אותו ורהיטים הקרובים למיטה.
    • כמובן תלונות על עקיצות בלילה בחלקי הגוף לרוב בבטן ובגב.
  2. שאיבה:

    • יש לבצע שאיבה בשואב אבק חזק במיוחד בעיקר בכל המקומות שיש חשד או שרואים פשפשים.

    הדברה ללא ביצוע פעולת שאיבה אינה אפקטיבית !

  3. סתימת סדקים:

    • מניעה- מצא את כל מקומות המסתור של הפשפשים ואטום אותם.
    • רחץ וכבס בגדים ווילונות מצעים בטמפרטורה של 70 מעלות צלזיוס.
    • הרחק קיני ציפורים.
  4. ביצוע הדברת פשפש המיטה באמצעות קיטור יבש:

    • זאת שיטה מאוד יעילה הקוטלת את כל הדרגות כולל ביצים, שיטה זאת נמצאת בשימוש הולך וגובר בעיקר משום שהצורך בביצוע הדברה במזרונים ללא שימוש בחומרי הדברה.
  5. חומרי הדברה:

    • חשוב להשתמש רק בחומרי הדברה המאושרים ע”י המשרד להגנת הסביבה יש לבצע ריסוס יסודי בחדר השינה תוך הקפדה על ריסוס המיטה, סדקים וחריצים בקורות ובדפנות החדר, יש אפשרות לרסס גם רהיטי עץ בחדר.
    • הנחיות לביצוע הדברה במיטה:
      • שימוש בשואב אבק חזק ובהצמדת השואב לקפלים במזרון.
      • הדברה בעזרת קיטור, מגע רצוף בבד במשך כל זמן ההדברה להשמדת ביצים דביקות.
      • הרחקת המיטות מהקירות ופרוק ראש המיטה.
      • סתימת כל החורים והסדקים המיותרים במסגרת המיטה.
      • ריסוס פינות העץ במיטה.
      • אין לרסס את המזרון עצמו אין להוציאו לשמש.
      • חשוב לעטוף באופן הרמטי את המזרונים בניילון לאחר ההדברה.
      • ניטור לאחר ההדברה – יש להניח צלחת עם דבק לניטור ובעת הביקור הבא לבדוק אם ישנם פשפשים בצלחת.
      • יש לחזור על פעולת ההדברה לאחר שבועיים לשם השמדת הפשפשים שבקעו מהביצים או אלה שלא נפגעו מהריסוס הקודם.

אין לישון במיטה ובחדר 24 שעות !
אבוקות עשן – אין להשתמש משום שהעשן לא יוחדר למקומות המסתור ורק יבריח פשפשים.

לא להשתמש באותו חומר להדברה חוזרת במקום אחד כדי למנוע התפתחות עמידות !

כל המידע שחשוב לדעת על פשפש המיטה

הדברת פשפש המיטה

מאפיינים:

  • פשפש המיטה אורכו 5-6 מ”מ וצבעו חום אדמדם, גופו שטוח וצורתו ביצית. כאשר גפי הפה של  (מנדיבולות) מותאמות למציצת דם (גם זכר וגם נקבה) כלומר גפי הפה (חדק) ולאחר שהפשפש סעד הוא מתארך בגודלו.
  • בעל חצאי כנפיים אינו מסוגל לעוף.
  • הנימפות דומות בצורתן לבוגר רק שגודלן נע בין 1-3 מ”מ הכל בהתאם לדרגת ההתפתחות בה הוא נמצא וצבען חום צהבהב (בהיר יותר) 5 דרגות נימפה.
  • ביצי הפשפש לבנות- סגלגלות וגודלן כ- 1 מ”מ והן עטופות בקליפה שקופה ומבריקה. ( הביצים מודבקות למצע).
  • הפשפש נפוץ בעיקר בחדרי השינה ששם מתרכז הטיפול התברואי (הדברה).
  • פשפש המיטה בארץ “אינו מעביר מחלות” אבל עקיצותיו עלולות להיות מטרד קשה במיוחד אצל אנים רגישים לאלרגיות ואף עלולה להתרחש דלקת במקום העקיצה.

התנהגות

הפשפשים מעדיפים לשהות בקבוצות ובמקומות מסתור על מצע מחוספס בשעות האור הם לרוב אינם פעילים אלא מסתתרים קרוב למקום לינת האדם (בערך 2 מטר מהמיטה).

תזונה

פשפשים בוגרים ( זכר ונקבה) כמו גם נימפות בכל הדרגות ניזונים מדם, לרוב בשעות הלילה המאוחרות אבל במקרה של חוסר מזון גם בשעות היום עוקצים 6-8 פעמים בקו רצוף אחד ליד השני במשך 10 דקות (ניזון כל 3-7 ימים).
הפשפשים מסוגלים לשרוד ללא תזונה במשך שבועות (הנימפות) וחודשים (הבוגרים).

נזק לאדם ולרכושו

  • הימצאות פשפשים הינו מפגע עקיצותיהם עלולות לגרום לגירוי מקומי חזק אבל עם זאת הם אינם מעבירי מחלות.
  • הימצאותם גם גורמת נזק לרכוש מכוון שהפשפשים מכתימים בדם ובצואה מזרונים ומצעים בהם הם מסתתרים.

תפוצה מקומית ואזורית

  • בדרך כלל הפשפש אינו עובר בעצמו מבנין לבנין אלא מועבר ע”י העברת חפצים נגועים כגון רהיטים, מזרנים, שטיחים, מזוודות ועוד. (כלומר האדם אחראי להעברתו).
  • הפשפש הבוגר חיי בסדקים, חריצים, מזרנים, רהיטים, שקעי חשמל ותמונות והוא מוצץ דם לעיתים קרובות למשך 5-10 דקות כאשר: הזכר- זקוק לדם לצורכי הזדווגות. הנקבה- זקוקה לדם לצורכי הטלת ביצים.