מיינה מצויה (או מיינה הודית) היא מן פולש שגורם לנזק רב, לכן יש צרוך לבצע הרחקת מיינה מצויה מן האזור. המיינה היא ציפור אשר פלשה אל ישראל ומקורה באזורים הטרופיים של דרום אסיה. המיינה הועברה למקומות שונים בעולם בעיקר לצורך ביצוע הדברה ביולוגית של מיני חרקים שונים. היא נמנית עם העופות החקיינים (כמו מינים שונים של תוכים) ויש לה יכולת לחקות את צלילי סביבתה הקרובה.
המיינה היא אוכלת-כל וניזונה ממזון מגוון רחב הכולל פירות ,חסרי חוליות, גוזלים, ביצים ועוד. בנוסף היא ידועה כמתחרה עם מינים מקומיים על אתרי קינון ומזון.
המיינה נחשבת למין פולש בארץ ישראל והיא נמנית ברשימת "מאה המינים הפולשים הגרועים ביותר בעולם", בעקבות הנזק הכבד שהיא מחוללת למגוון הביולוגי המקומי.
במהלך שנות ה-90 המיינה הובאה לראשונה לישראל כחיית מחמד למתחם הצפארי בפארק הירקון בתל אביב, ושוחררה או ברחה מהכלובים לאחר מכן.
תוך זמן קצר היא התפשטה מתל אביב לכל אזור המרכז ומשם צפונה, דרומה ומזרחה. כבר ב-2015 המיינה הייתה הציפור החמישית בתפוצתה בישראל. כשתפוצתה גדולה מזו של מיני עופות אזוריים כמו דררה, בולבול וצופית. ב-2020 היא נהפכה להיות הציפור הרביעית בתפוצתה בישראל – לאחר עורב אפור, צוצלת ויונת הבית, והשנייה בתפוצתה באזור מרכז הארץ.