יונת הבית בין המינים הנפוצים ביותר

יונת הבית אולי אתם לא מכירים אותה בשמה אבל אתם בטוח ראיתם אחת כזאת בעבר. יונת הבית היא תת- מין של יונת הסלע אשר עברה התערבות מכוונת של בני האדם לצרכי שילוח דואר, מאכל וייצור דשן.

למרות זאת שהיא כבר לא מגודלת כחיית משק והצורך של האדם בה קטן, היא עדיין נפוצה ביותר בערים ואזורים רבים בעולם.

יונת הבית תופסת מקום מכובד בעשירייה הפותחת של הציפורים הנפוצות ביותר בישראל והיא במקום השלישי בשנת 2020 עם 50% שכיחות.

יונת הבית היא בין העופות הראשונים בהיסטוריה שבויתו לצורכי גידול. מעריכים שהיונה עברה התערבות של בני אדם באסיה המערבית באלף הרביעית לפנה”ס. 

היונים שימשו בעבר לבני האדם למספר תחומים:יונת הבית

  1. היונים בויתו מלכתחילה בשל הבשר המשובח שלהם.
  2. ביהדות ואף בדתות אחרות הן שימשו כקורבן.
  3. ניתן לאכול את ביצי היונים.
  4. ניתן להשתמש בנוצות למילוי כריות או תפירת שמלות.
  5. שליחת דואר היה נהוג בעבר על ידי יונים.
  6. מרוצי יונים שנוהגים גם היום.

ליונת הבית קצב התרבות מהיר

זוג יוני בית מסוגל לקיים בשנה כ-9 מחזורי קינון ואף יותר שזה קצב התרבות מהיר ביותר, לעומתה יוני בר משלימות בין 2 ל-3 מחזורי קינון בשנה.

יונת הבית משמיעה קולות גרגור והמיה, בעיקר בתקופת החיזור שיכולים להיות נורא מציקים תחת אדן החלון. בכל קינון הנקבה מטילה שתי ביצים. סגר גודל של כ-18 גוזלים בשנה בקרב יוני בית!.

בדומה לכל משפחת היוניים, הם בולעים את המזון בשלמותו. 

יונת הבית מתאפיינת בצבעים של אפור-כחלחל עם כתם באזור הצוואר בעל ברק סגול וירוק. 

כאשר צבעי הנקבה הם מטושטשים בקצת מצבעי הזכר. קשתית העין שלה היא כתומה, והמקור ברובו אפור-שחור.מוטת כנפיים 62–68 סנטימטרים, אורך הגוף 30–35 ס”מ.

היונים ובמיוחד יונת הבית יכולה להוות מטרד כבד עקב המחלות והטפילים אשר הן מעבירות.

כדי להרחיק את היונים הומצאו במהלך ההיסטוריה המון דרכים. המקובלות בניהם היום הן דוקרנים, רשתות ואף ירי באזורים חקלאיים.

למרות ש-יונת הבית היא בתפוצה רחבה ביותר בקרב ישובים הומי אדם. יונת הסלע האב של תת-המין היא יחסית נדירה וקשה למצוא אוכלוסיה טהורה שלה כיום.

מרחב משותף לבני האדם וליוניים

בני אדם ויונים חולקים מרחב אחד והן המרוויחות העיקריות מכך. בני האדם משאירים שאריות של מזון ויתרה מכך יונים נהנות ממזון ממקור חקלאי שלרוב יהיה בקרבת אדם. 

להקות גדולות של יונים יכולות לגרום ללכלוך רב ואפילו פגיעה במתכות בגלל לשלשת חומצית. בנוסף לכך שהיונים מעבירות מחלות לבני האדם, הן גם יכולות לפגוע במשקים ובעופות אחרים. וכמובן הן גורמות לנזקים כבדים לחקלאות למחסני תבואה.

באופן כזה או אחר תיאורי הנזק והסכנות מפני יונים יכולים להיות מוגזמים ואינם מצדיקים הרג יונים!.

בנוסף לכך, אוכלוסייה גדולה של יונים הן תוצאה של התערבות אנושית. הדרך הטובה ביותר לצמצום האוכלוסייה היא טיפול בגורם האנושי להתרבות היונים שהוא אספקת מזון לא מבוקרת.